קל מאד להגיד שסקס מוכר, אבל כשצריך לכתוב על הנושא, בין אם זה מאמר לעיתון, ראיון או תוכן שיווקי נרצה בכל דרך להימנע מלהידרדר למקומות נמוכים וסליזיים מדי. הנה 5 דרכים להיות פשוט יצירתיים כשכותבים על סקס.
לקרוא לדברים בשמם
אישה אחת מגיעה לרופא ומסבירה לו שלבן המתוק שלה יצא פצעון על הבולבול. הרופא מבקש להראות את הממצא ואומר: "קודם כל, בואו נקרא לדברים בשמם. הבן שלך כבר לא ילד, הוא בן 17. זה לא בולבול, זה פין. ועכשיו נטפל בעגבת שלו" (ברור, ברוסית זה נשמע הרבה יותר טוב).
לפעמים זה נורא מביך, לקרוא בשם לאיברי מין וזו הסיבה שהמציאו אינספור שמות ספק מצחיקים ספק ילדותיים כדי לתאר אותם. אבל בסופו של דבר אלה שדיים / חזה, פות ופין. ישבן ואשכים. טוב, אולי אפשר פה ושם להוסיף מטפורות כשנכתוב, למשל, מותחן ארוטי, אבל גם שם לא כדאי להגזים.
לעקוב אחרי הידיים
שמתם לב שלפעמים בסצנות סקס מרגיש שלא מדובר באנשים אלא בלולייני קרקס גמישים במיוחד או, עוד יותר גרוע, תמנונים. "הוא הניח את ידו האחת על הישבן שלה ובידו השניה הזיז את קווצת השיער מהפרצוף שלה. היד השלישית..." רגע, מה? בקיצור, כשכותבים סצנת סקס, שימו לב שלא נפלה שם איזו יד מיותרת או רגל. אגב, באורגיות זה מסובך עוד יותר.
לא לשפוט
עצה יותר למי שמראיין / מתחקר. בשנים הראשונות שלי בתחום כתבתי למדור יחסים של מגזין "לאשה" וערכתי תוכנית לייט-נייט ברדיו. במסגרת העבודה הייתי צריכה לראיין אנשים על דברים מאד מביכים לפעמים. למשל, לשאול אנשים למה הם לא עסוק סקס במשך שנים או איך זה מרגיש להיות מכורים לסקס. עם הזמן למדתי שעלי להיות קצת כמו רופאה. לשאול שאלות מאד מדויקות, אבל לעולם לא לשפוט את המרואיין או את המרואיינת שמולי.
להוסיף מרכך
נכון כשהולכים לישון על מצעים נקיים יש ריח של מרכך? אז ככה צריך להיות טקסט שיווקי שקשור למיניות. הוא צריך להיות נעים לקריאה, כמה שיותר ניטרלי וכמה שיותר נגיש. למשל, אם כותבים על ויברטורים או צעצועי מין אחרים, כדאי מאד לנסות להסביר את הפונקציונליות שלהם בצורה כמה שיותר נגישה. אני תמיד מדמיינת שאת הטקסט שלי קוראת אישה או נערה קצת ביישנית שמחפשת מידע אמין ומהימן.
להשתדל להקליל
סקס זה נושא מורכב. אבל זה גם כיף. כדאי לנסות להעביר את הכיף הזה דרך הטקסט. אבל שוב, לא יותר מדי, זכרו את הסעיף הקודם. אנחנו רוצים ריח של מרכך ולא ריח של משתנה ציבורית.
Comments