נשארו קצת יותר מ-100 ימים לפני שנגיע לקלפי בפעם החמישית בשלוש השנים האחרונות וזה הזמן להזכיר לפוליטיקאים שלנו את טעויות העבר בכל הקשור למרדף אחרי "הקול הרוסי". אגב, אין לי ספק שאת רוב העצות והטיפים קיבלתם מהיועצים והיועצות שלכם וזה בסדר גמור, אני כאן כדי להעביר אליכם מסר "מהשטח", כיצד זה נתפס על די הבוחרות והבוחרים עצמם.
תפסיקו להציע לנו וודקה
מי מהפוליטיקאים שלנו לא נפל לפח הזה (או עדיף להגיד "טבע בצ'ייסר"?): ציפי ליבני שהגישה במפגש עם עיתונאים מהתקשורת דוברת רוסית וודקה (לא בטוח שהיה שם אפילו אוכל), ביבי שרגיל כבר להרים לחיים עם סמיון ודניס או באיזה פאב רוסי בפאתי ראשל"צ לצלילי שיר ה-"קלינקה" ואני בטוחה שהיו עוד רבים וטובים שעשו את הטעות הזו.
אז בבקשה, מספיק. אל תחזקו את סטיגמת האלכוהול. ובוודאות אל תחשבו שאפשר ככה להתנחמד על הבוחר (ובכלל, כלל אצבע, אל תנסו להתנחמד על המגזר הברה"מי, זה מייצר תגובה הפוכה). כן, רוסים אוהבים חינמים, אבל הפעם היחידה והאחרונה שזה עזר היה בקמפיין של רבין בשנת 1992 כשחילקו כובעים וחולצות עם "אמת" של מפלגת העבודה. מעבר לכך, פחות, הרבה פחות.
תפסיקו להראות שאתם אוכלים אוכל רוסי
די, בבקשה, די, לא שובה ולא אוליבייה. גם לא חולודץ. זה לא נעים לראות בן אדם נחנק ממיונז או רגל קרושה בלייב. זה גם לא ממש מצחיק, במיוחד בהתחשב בעובדה שאצל רובנו הייתה או עדיין ישנה סבתא שלפחות פעם אחת הכריחה אותנו לאכול משהו שלא היה לנו טעים. לידיעת הקוראים בנימין נתניהו ובני גנץ.
אל תקללו
"קיבינמט" זו קללה גסה ברוסית. בעצם הצעתם לאנשים לזיין את אמא שלהם. לא מילה שתרצו לבסס עליה את קמפיין הבחירות שלכם.
אל תדברו רוסית "בכוח"
זה אולי נראה לכם מקסים ללמוד בע"פ כמה מילים ולחזור עליהם כמו תוכי למצלמה. בפועל זה באמת יכול להיות מקסים אבל זה פשוט מזכיר לרבים ורבות מאיתנו את "קקדילה", "אידיסודה" ועוד ביטויים לא כיפיים שלפעמים נשמעים כמו מטרידים.
יש לציין שמאז 2019 רה"מ הנוכחי בהחלט הצליח להתקרב לפיצוח "הקול הרוסי" ויש לציין שעשה זאת בהתמדה ראויה. חן-חן. רוצים לפנות לקהל דובר רוסית? תדאגו לכתוביות לסרטונים שאתם מעלים. זה יעבוד מצוין וגם ידרוש פחות מאמץ.
אל תידרדרו לרמה של הוצאת דיבה
קמפיין "כוכבית גיור" של ש"ס שודר לפני כמעט עשור (2013), אבל עדיין יוצר את "האנטי" הגדול ביותר בהקשר למגזר החרדי והדתי מהצד "הרוסי". אפשר כמובן לדבר על הטקטיקה הרווחת בפוליטיקה הישראלית להשפיל מגזר שהוא בכלל לא קהל הבוחרים שלך, רק כדי לאחד את קהל הבוחרים שלך, אבל מרגיש לי שזה כבר פשוט חסר תקנה.
אל תתעלמו מהקול הרוסי
מצחיק, במיוחד אחרי כל הסעיפים הקודמים. אבל כן, מפלגת מר"צ ומפלגת העבודה, אני מדברת אליכן. ואם עבודה פעם ניסתה לשריין מקומות "רוסיים", מר"צ היטיבה ופשוט החליטה שמבחינתה המגזר הזה לא קיים. כן, השמאל שתופס את עצמו כליברלי לרוב פשוט לא מצליח להבין מה הסיפור כאן. מצד אחד – הם חילונים לרוב, מצד שני – הם לא עונים להגדרה של "השמאל הנאור".
שיטת "הפרד ומשול" כבר לא עובדת
בסופו של דבר, למגזר הברה"מי על כל דורותיו יש את אותן בעיות כמו למגזר הכללי: יוקר המחייה, מצוקת הדיור, מערכת הבריאות, הפנסיות וכמובן חלופה ראויה לרבנות. כן, כל אלה בעיות שהמגזר הכללי מתחבר אליהן ולכן להגיע ולטעון שהמפלגה או הארגון שלכם פועל אך ורק למען בעיות "של רוסים" זו אחת הטעויות הגדולות שבסופו של דבר תעלה לכם ביוקר. רדו מהפופוליזם אל העם, בקיצור.
אל תבטיחו הבטחות שווא
טוב, זה כבר משהו שקשור לכלל המגזרים ולא רק לרוסים. אבל רק לרוסים יש פתגם "לאהוב ולהבטיח לא עולה כסף". אז פשוט קחו זאת בחשבון.
הסיקור התקשורתי
סעיף שפונה יותר לחברות החדשות ותוכניות הטלוויזיה והרדיו. לא כל דובר או דוברת רוסית רהוטים ככל שיהיו לא יכולים להיות פרשנים פוליטיים בנושא של רוסיה, אוקראינה, ברה"מ או מערכת בחירות בישראל. לפעמים מביך לראות את המבוכה של המרואיין שנשאל על הנושא שאין לה או לא מושג ירוק לגביו והקשר היחידי ביניהם זו השליטה בשפה הרוסית. מצד שני מביך לא פחות כשמדברים על המגזר הברה"מי בפאנל בו אין אף נציג או נציגה של המגזר המדובר. התחקירנים והעורכים יכולים טיפה להתאמץ כדי לאתר את המרואיינים הרלוונטיים שיכולים להביא נקודת מבט מרעננת על מגוון נושאים. אל תפחדו מהמבטא, בסופו של דבר זה המבטא בו דיברו ז'בוטינסקי, אלכסנדר פן ועוד רבים וטובים (וכמובן רבות וטובות).
ושיהיה לכולנו בהצלחה גם הפעם!
Comments